מערכת סולארית על גג של בניין משותף — איך עושים את זה?

מה התיקון לחוק קובע

לפי הפרסומים על החוק שאושר בכנסת בסוף 2020:

• רוב נדרש — בעלי שני שלישים (כ־66%) מהדירות יכולים להחליט על התקנת מערכת לייצור חשמל מאנרגיית שמש על הרכוש המשותף.
• מימון — את ההוצאות נושאים בעלי הדירות שהחליטו על ההתקנה, והם רשאים להחליט שרק חלקם יישאו בהן.
• בעלות והכנסות — אחרי ההתקנה המערכת היא רכוש משותף, וההכנסות מתחלקות אחרי כיסוי עלויות ההחזקה וההפעלה והחזר הוצאות ההתקנה.
• מתנגדים — דייר שטוען לפגיעה מהותית בזכויותיו יכול לפנות למפקח על הבתים המשותפים.
• דייר יחיד — בכפוף לתנאים, בעל דירה יכול להתקין על הגג המשותף מתקן פוטו־וולטאי ומתקן אגירה גם בלי הסכמת שאר הדיירים.

זה תקציר כללי. ההוראות המלאות, התנאים והחריגים — בחוק עצמו ובייעוץ משפטי.

שלוש דרכים לעשות את זה

מה בודקים בגג משותף

• מה כבר יש על הגג — דודי שמש של כל הדיירים, מעבים, אנטנות, יציאות חירום.
• גישה — מעבר לכל הדיירים לדודים ולתחזוקה.
• איטום — אחריות משותפת, ולכן חשוב במיוחד.
• חיבור — לאיזה מונה המערכת מתחברת: חשמל משותף או דירה.
• הסכם — חלוקת הכנסות, אחריות, תחזוקה ומה קורה אם דייר מוכר את הדירה.

איך מתחילים

1. בדיקת התאמה של הגג — שטח, הצללות, דודים וגישה. כמה פאנלים נכנסים.
2. אומדן עלות והכנסה, כדי שיהיה מה להציג לדיירים.
3. אסיפת דיירים והחלטה, לפי הכללים שבחוק ובתקנון הבית.
4. הסכם בין הדיירים, רצוי בליווי עורך דין.
5. תכנון, הגשה לחברת החשמל והתקנה.

אנחנו יכולים לתת את הבדיקה הטכנית והאומדן — את ההיבט המשפטי צריך לבדוק עם עורך דין.

שאלות ותשובות